עמנואל צוחקת אל
ציפור בגן, אל אור וצל
אל האיש שמטייל איתה בעיר
עמנואל ילדה קטנה
היא לא זוכרת מה היה
היא לא יודעת שהלב שביר
עיניים נפקחות לראות
חיוך מבעד לדמעות
והיא תמיד נרדמת
עם עוד שיר
על מה חלמה עמנואל
איש לא יידע
איש לא שואל
ואין לה עוד מילים כדי להסביר

עמנואל

וכל החלונות פתוחים
בשמי העיר המלאכים
רק את רואה אותם פורחים לאט

עמנואל עם הזריחה
שקטה שקטה ולא בוכה
רואה איך צל חולף על הפנים
לאט שולחת יד
אישה אחת ואיש אחד
שישנים עמוק בין הסדינים

וכל החלונות פתוחים
בשמי העיר הפרפרים
רק את רואה אותם פורחים לאט

אין בלילות האלה
כלום
רק חושך
וירח

אם תצליח לא ליפול
לעבור את הלילה
להסדיר נשימה
להחזיק מעמד

אם תצליח לא לזוז
יגיע הבוקר
וימצא אותך ריק
וחופשי מהכל

אביב בחוץ
רוץ ילד רוץ
כבר כמה ימים בעננים
הולך באוויר, קופץ, עוזב ידיים

אם תבטיח לא לחזור
לא להביט למטה
לכבות את האור
ולצאת אל הרחוב

אביב בחוץ

רד לכביש המהיר הכל פה שביר
אין דבר בעולם שאין לו מחיר
משהו כבר ייקח אותך

תן את מבטך בדברים כמו הציפורים
רד למצולות טפס בהרים
משהו כבר יישא אותך

זה מה שזה בסוף, לאחוז ולעזוב
להיות ולחלוף, כמו בהרף עין
זה מה שזה בסוף, לזרוק ולאסוף
לבעור כמו אש, לזרום כמו מים

סע לך אחד ולבד
מה שהיה בין רגע אבד
אתה הטרף ואתה הצייד
משהו עוד יעלה
משהו עוד יתגלה יום אחד

יש כל רגע סדק לראות דרכו

זה היה הכי טוב שלי
הכי טוב שלה
רציתי רק להיות שם
כאילו אין עולם
איזו נפילה
בהגיון שלה בשיגעון שלה
באהבה שלה

אמצע הלילה היא יוצאת לרוץ
שוברת מדרכות
נעולה בתוך הראש שלה
לא יכולה לחשוב
אני נגנב איפה היא עכשיו
מסתובבת לי ברחובות

אבל הלב שלה
אבל הלב שלי
לא תמיד באותו המקום

שנה שלמה מלחמה
כמה שברחתי הסתבכתי
לא הצלחתי לעמוד מולה
היא קרובה אליי זה יותר מדי
העולם נחרב בנגיעה

אהבה גדולה הייתה למישל
אהבת אמת, אהבה לתת
נתקעה בקזבלנקה

אהבה גדולה הייתה לנורייה
הם עשו את החג, נרדמו על הגג
הוא נשאר באלכסנדריה

אולי לא תזכור
אבל לא תשכח
אולי עוד תנשום
אבל לא תסלח
כל מה שלא, כל מה שלא
כל מה שלא סיפרה לי אמא

אהבה גדולה הייתה לשמשון
הוא עדיין כותב
במחברת כאב ריחות
מיום ליום, משיר לשיר
מנגיעה לנגיעה
היא אומרת שהייתה גם לה
הייתה גם לה
אהבה גדולה

אולי לא תזכור
אבל לא תשכח
אולי עוד תנשום
אבל לא תסלח
כל מה שלא, כל מה שלא
כל מה שלא סיפרה לי אמא

אין תשובה לאהבה
ואין תרופה לזמן
רגע אתה שם ובין רגע אתה כאן
רגע אתה שם ובין רגע אתה כאן

עד שהגשם יחדל והרוח
תבוא תבוא תבוא תבוא
עד שהשמש תצא
על בטוח היא תבוא תבוא תבוא
תבוא תבוא תבוא

אמצא לנו פינה
לי לך לילדה

חלמת על בית ביפו
תקרה גבוהה
חברים ויין, נשב על הגג
חדרים גדולים, הרבה אוויר
לשמוע ערבית בחדר מדרגות
בוקר טוב

בית ביפו
בית ספר דו לשוני
הילדים יגדלו אחרת
את ואני נשב במסעדה קטנה
נאכל דגים מהים
נמצא תקליט ישן שלא שמענו מעולם
ואת תרקדי

בית ביפו
חיים פשוטים לרדת לאבו חסן
עם גופייה וכפכפים
חול מהים, בתים על פיגומים
גברים בשמש הורסים, בונים ושוב הורסים
הכל אנחנו הורסים

נשרף עוד יום השמש נלחמת
לא לטבוע בים

חלמת על בית ביפו
תקרה גבוהה
חברים ויין, נשב על הגג
חדרים גדולים, הרבה אוויר
לשמוע ערבית בחדר מדרגות
סבאח אל חיר

יש והערב קורא לי לצאת
קורא לי לצאת -

הוא קורא לי לצאת
לא אומר לי לאן
רק אומר שכעת
זה לא כאן
זה לא כאן
ועלי לבקש את
המה שחסר
במקום שעליו
אין הערב אומר

יש והערב קורא לי לצאת
קורא לי לצאת -

הוא קורא לי לצאת
לא מבטיח דבר
לא איפה אמצא מה
רק אומר שאפשר
להניח לערב
לקחת אותי
להיכן שאולי
זה יבוא לקראתי

יש והערב קורא לי לצאת
קורא לי לצאת -

ואני אז יוצא
לא שואל לאן
רק יודע כעת
זה לא כאן
זה לא כאן
ועלי לבקש את
המה שחסר
במקום שאולי
הוא הערב
עובר

יש והערב קורא לי לצאת
קורא לי לצאת

ואני אז יוצא
ופוסע אט אט
עם הערב הזה
ופנינו לקראת
מה שכבר באויר
מרטט ונושם
כמו רגע נדיר
ועדיין בלי שם

הימים ימים של כפור
פחדים אין ספור
רחוק מגוף ואהבה
והלילות לילות בלי גג
בובות ענק בחלונות הראווה
ואין מקום פתוח
בכל בתי העיר הזאת
מדרגות יורדות ועולות

הימים אבק רחוק
ימים בלי חוק
ימים של געגוע למילה
והכאב הולך ומתגנב כמו זאב
טורף אותי באפלה
אני זז בלי בית
צף על מים ומתרחק
צף ומתרחק

בשארית הזמן אשתה כוסית
לחיי אבי
לחיי אמי
לחיי בתי הקטנטנה נור-נורית

הימים ימים אין קץ
כל הנוצץ אינו זהב
ואין בו רמז אהבה
והלילות ללא שינה ללא חלום
אין פירוש ואין תשובה
הקשיבי איך אני שר על בית ומשתתק
שר ומשתתק

בשארית הזמן אקרא סיפור
על מי שפה
על מי שלא
נורנורית

בואי ילדה, בואי עכשיו
בואי ונעוף כמו ציפורים
בואי ונבנה לנו חיים אחרים
בואי ונאהב כמו ילדים

הבתים שמתפרקים, האנשים שמתחבקים חזק
כשהטילים נופלים בלילה הכל כאן עפר ואבק
תנשמי אל תביטי למרחק
בסוף יבוא הבוקר נישאר אני ואת
והילדים והפחדים
את אומרת הם רואים הכל על הפנים
של קריינים בטלוויזיה השלטים על בניינים
אסון ועוד אסון ועוד אסון
והמקום הזה הוא בית
ולפעמים הוא גיהנום
ואיך נצא מזה התעוררנו מחלום
ואת יפה שלי אני אוהב אותך המון

מזמן לזמן אני חושב לעוף מכאן להסתובב
אולי ברלין או קופנגן וזה שובר לי את הלב
לטוס עכשיו מחוף לחוף מעיר לעיר משיר לשיר
בינתיים מרחב מוגן סוגר עליי מקיר לקיר
רק שלא ייפול עלינו
ואת
כמה יופי
בואי ונבנה לנו חיים אחרים
בואי ונאהב כמו ילדים

שיר ישן של זמרת מביירות
מוריד לי דמעה
זיכרונות מגלגול קודם
מושכים אותי חזרה
אנשים יפים על מה הם מדברים
שפה זרה
מבטים שמצטלבים נושאים בשורה

وين رحت خليك قبالي

שינה טרופה, שדה תעופה
זמן מחוץ לזמן
חוצה גבול לא נראה
אישה יפה
חכי לי כאן

לְמִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים אָבִי נִשְׁלַח,
וְלֹא יָרָה וְלֹא נוֹרָה וְלֹא צָנַח, אֲבָל
שְׁלוֹשָׁה יָמִים הָיָה מֻשְׁלָךְ, בְּבוֹר בְּלֵב
מִדְבָּר, תַּחַת שְׁמֵי אֵשׁ וְעַנְנֵי עָשָׁן,
כְּשֶׁלְּצִדּוֹ חַיָּל מִצְרִי שֶׁמֵּת מִזְּמַן.

לְמִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים אָבִי נִשְׁלַח,
וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה
וְלֹא עָצַם עֵינָיו, וַאֲנִי כּוֹתֵב זֹאת
עַכְשָׁו כְּדֵי שֶׁלְּעוֹלָם לֹּא אֶשְׁכַּח:
לֹא כָּל מִי שֶׁחַי שָׁב מִשְּׂדֵה הַקְּרָב.

לא הייתי בסלוניקי מעולם
זה הדיבור אצל כולם
בורחים מהעיר
אף אחד לא מכיר אותם

לא הייתי בסלוניקי מעולם
שונא לטוס מעל הים
איך בכמה דקות
כל מה שהיה יקר נעלם

אתה שותק
יותר מדי שותק
חי איתי בבית
אבל הולך ומתרחק
אתה צריך משהו
בשביל להיות שמח
משהו בשביל להיות

לא הייתי בסלוניקי מעולם
זה החלום שלא נרדם
נוכל לדבר
אני אהיה אדם אחר
פנים זרות

לא הייתי בסלוניקי מעולם

יש ימים אני שמח
אני רוצה לחיות לנצח
הילדים קופצים בבוקר
נצמדים אליי בחושך
יש ימים אני בורח
עם אות קין על המצח
לפעמים גם אהבה פותחת איזה פצע

אצבעות שמחפשות אותי מתחת לשמיכות
במיטה על הקצה
על הקצה

מישהו חייב להגיד לי את האמת
וזאת את

מכורה לסדרה הגיבורה כל כך דומה לך לפעמים
הילדים חוזרים בארבע
נלחמים במסכים
בראיון לעיתון אמרתי דברים יפים
תאונה באילון אל תחכי
בסוף היום תתעוררי בשבילי מחלום

עיר בלי בית יודע שאת כאן
נוסעת על אופניים או נרדמת בגן
האהבה הזאת תמיד תחזיר אותי
מכל מקום בעולם
לעולם

בירות בלילה שירים בערבית
לא יכולה כאן לא יכול שם
אבל האהבה תמיד תחזיר אותי
מכל מקום בעולם
לעולם

תני לי סימן ממך
זאת עיר גדולה
תשאירי פתקים ברחוב
בסוף אני אמצא
תגידי לעצמך בקול שאת מחכה

עובר מבית לבית מחצר לחצר
נדמה לי שעברת פה, לא אוותר
אבל האהבה תמיד תחזיר אותי
מכל מקום בעולם
לעולם

הזמן שעובר, יש שיחות שכבר לא נדבר
הדברים שהייתי אומר אם היית חוזר בזמן
לשבת ליד השולחן, להגיד אני מצטער
בשעות קשות לא מראה רגשות, נסגר

תמיד פחדת עליי, ילד עדין מדי
בעולם אכזר עוד לא מאוחר לבקש סליחה

מעניין מה שלום אבא
מתקשר וסוגר
אבא

מכרתי אז שירים מדלת אל דלת
עולם סובב על צירו -
אדם סביב צערו
שתיתי אז את עצמי לדעת
אם יוכל הנחש
להשיל שוב את עורו

ולא עובר שבוע
בלי איזה געגוע

אהבתי אז אישה מבוקר עד ערב
עולם שבוי במסלולו -
אדם בגורלו
סיפרה לי על ימים יפים מאלה
לבה גלי געגועים
עיניה מצולות

ולא עובר שבוע
בלי איזה געגוע

איך אני פוחד לאבד שוב עשתונות
משהו מתקרב ללב בשקט –
אהבה על בהונות

ולא עובר שבוע
בלי איזה געגוע

על מה את חולמת על מה
יממה תרדוף יממה
העיר תלויה על בלימה
קומה על קומה
קומה על קומה

תגידי על מה את חולמת על מה
נצא עם עלות החמה
נשאיר מאחור
את כל מה ששכחנו
מרוב בהלה

רק לא לשתוק
לא ליפול לדממה
האהבה לא תציל את עצמה
שקעה העיר
בחבלי שינה

על מה את חולמת על מה
על מה את חולמת

וזה בטח ישבור את הלב
באמצע חלום מישהו קם ועוזב
זה בטח ישבור את הלב
מרוב אהבה מישהו קם והולך

על מי את חולמת על מי
החלפנו כבר אלף פנים
ראינו דברים משונים
מי ידובב שִׂפְתֵי ישנים

לא נכוון שעונים
נקיץ כשנהיה מוכנים
נגיד רק דברים נכונים

על מה את חולמת על מה
על מה את חולמת

וזה בטח ישבור את הלב
באמצע חלום מישהו קם ועוזב
זה בטח ישבור את הלב
מרוב אהבה מישהו קם והולך

מתוך לוע תנינים
מבין אלף סכינים
את הצצת אליי
עדיין ביחד

מתוך שקט בין צלילים
מבין אפס המילים
את הצצת אליי
עדיין ביחד

ראי איזה פלא,
ראי ראי איזה פלא,
ראי קרן שמש מתגנבת
את חולמת
ממלמלת שלא נשתה מי ים
לא

מתוך רוע הטובים
מבין עמק של נובלים
את הצצת אליי
עדיין ביחד

שלא נשתה מי ים

אבא שלך הוא כוכב גדול
הוא לא מצליח לזכור
כמה ומה לאכול ואם יש

אבא שלך מסביב לשעון
הוא לא מצליח לישון
הוא תמיד קרוב לאש

מכל המרחקים עוד תשמע קולו
הוא ישיר שירים על עצב ובית
ואין יפה מזה בעולם כולו
וזה כואב, כואב שבעתיים

אבא שלך הוא מעבר לזמן
הוא בקצה השולחן
הוא הכי קרוב שיש

ואין יפה מזה בעולם כולו
וזה כואב שבעתיים

כל שנוצץ לרגע חותך מעומעם
כל שנוצץ בלילה אוזל האור
נעלם
נגמר היום אפשר לנשום, להתפשט
אני חייב לישון, לא עוצם עין

אני בר סיכון לנפילה
בר סיכון לנפילה

כל שנוצץ ברגע חותך ותם
כל שנוצץ בלילה אוזל האור
נעלם
ארמון בחול הוא לא יכול
בגאות הגל ייקח הכול, זה רק מים

אני בר סיכון לנפילה
בר סיכון לנפילה

כל שנוצץ ברגע חותך
ותם

בערב ההוא הלכתי לבד
ברחוב שאת שמו לעולם לא אזכור
הרוח חבט בגגות כמו שיכור
אלו היו הרגעים האחרונים של האור

בערב ההוא פגשתי אחד
שביקש להשיב את הזמן לאחור
ראיתי בחורה שחמקה כציפור
אלו היו הרגעים האחרונים של האור

כבר סוף היום נדם הרחוב
את ישנה מזמן
מעל ראשי בדל של אור
לאן הולכים מכאן
לאן הולכים מכאן

ראיתי אחד שלא מצא את ביתו
הוא רק צעד שם הלוך וחזור
ואחד שאיבד את דעתו
אלה היו הרגעים האחרונים של האור

לא הרחק משם בערו השדות בדממה
ואני רעדתי אבל לא מקור
משוררות כתבו שירי מלחמה
אלה היו הרגעים האחרונים של האור

يابا لا لا لا لا لا لا بتريدي تحاكينا او لا
يابا لا لا لا لا لا لا رح بتردي علينا أو لا
يعني ما بتحبينا (لا) ولا بتحبي غنانينا (لا)
ولا راح بتردي علينا لا يابا لا لا لا لا لا لا

يا طير يا طاير يا طاير يا طاير صوب امجدايل
سلم وزيد السلام يابا سلم ع الخصرا مايل

وان شفت الحلوه الميالة الي عيونا عيون الغزالة
خبرها انو منحبا وعلينا ما تقشع حالا

يا طير يا طاير يا طاير يا طاير صوب القمورة
سلم وزيد السلام يابا سلم ع الحلوه وزورا

وإن شفتا زادت دلالا ع اللي بحبوا جمالا
خبرها انو منتركها لكن ما منعشق بدالا

יקירה, את רוצה לדבר איתי או לא?
יקירה, את הולכת לענות לי או לא?
אז את לא אוהבת אותי? (לא)
ואת לא אוהבת את השירים שלי? (לא)

ציפור, ציפור מעופפת, עופי אל יפת הצמות
מסרי לה שלום, מסרי ליפה הרוקדת שלומות

ואם תראי את הנערה האהובה שעיניה כעיני איילה
אמרי לה שאני אוהב אותה אבל שלא תהיה יהירה

ציפור, ציפור מעופפת, עופי אל יקירתי
מסרי לה שלום, מסרי שלומות ליפהפייה ובקרי אותה

ואם תראי שהיא מתנשאת על מי שאוהב את יופייה
אמרי לה שאעזוב אותה אבל לא אוהב אחרת במקומה

אני בא משקט, אני בא משיר
אני בא מפחד, מערבב אותי בעיר
אני נע בין עצב תהומי
לשמחה העילאית
אני בא אלייך

אני בא מרוח, אני בא אסיר
אני בא מסדק, מתפשט לאט בקיר
אני נע בין שקר קיומי
לעובדה היומיומית
אני בא אלייך

את תראי אותי, תראי אותי חלש
תראי אותי נרגש, תראי אותי חדש
תראי אותי

אני בא מפרא, אני בא זהיר
אני בא כמו כלב, שנשך ולא הסתיר
אני נע בין קצר קיצוני לידיעה ששוב אני
אני בא אלייך

מה אספר לך מה אספר
מה אספר לך מה אספר

לעת ערב על המיטה
שנינו יושבים בדיוק בקצה
זו החרב, זו חרב הלב
להב חד, חד, חד נכנס ויוצא
זה כל הזמן קורה

לעת ערב מילים ועשן
שנינו חושבים בדיוק אותו דבר
זו החרב, זו חרב הזמן
להב חד, חד, חד חותך בבשר
זה כל הזמן קורה

כל מה ששכחתי אצלך
כל מה שנותר בחדרך
עכשיו אבק
כל מה שנחרט על גופך
כל מה שנכתב עבורך
עכשיו נמחק

כמה עצב עכשיו מונח
במקום שאהבנו כל כך
כמה עצב עכשיו מונח
במקום שאהבנו כל כך

האם תוכל להזכיר לי את הקוד המזהה
מה אני עושה כאן בעולם הזה
עומד כעני בפתח, שכחתי את הסיסמא
ולא יודע מי, ולא יודע מה

האם כל הדרך שהלכתי מובילה אל המקום
את המנגינה הזאת שמעתי פעם בחלום

אולי תוכל לגלות לי את הסוד המסתתר
בכנף ציפור, בחיוך של ילד, בשלהבת נר בוער
עומד כעני בפתח, שכחתי את הסיסמא
ומי יודע מי, ומי יודע מה

והאבן עוד עומדת על פי הבאר
האם מישהו כאן יודע את קוד המעיין המתגבר

כָּל הַחֹרֶף לאֹ כָּתַבְתִּי שִׁירָה, וְלאֹ זָכַרְתִּי
וְלוּ חֲלוֹם אֶחָד שֶׁחָלַמְתִּי. עָזַבְתִּי בַּיִת
וְאִשָּׁה, שָׂכַרְתִּי דִּירָה, כָּל מָה שֶׁהָיִיתִי מֻכְרָח
מָצָאתִי מֻשְׁלָךְ בִּרְחוֹב זֶה אוֹ אַחֵר: מִטָּה,
שֻׁלְחָן, מַדָּפִים, מְקָרֵר. אֶפְשָׁר לוֹמַר
שֶׁהָיָה זֶה פֶּלֶא, מַעֲשֵׂה מַלְאָכִים, שֶׁעָמַדְתִּי
בְּצֹמֶת דְּרָכִים. אֶפְשָׁר גַּם לאֹ לְהַרְהֵר בָּזֶה
יוֹתֵר מִדַּי. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָדַעַת דָּבָר עַל שְׁאֵלַת
חַיַּי, אוֹ לֶאֱמֹד מָה מָצָאתִי וְכַמָּה אָבַד
לִי. אֲבָל כָּל הַחֹרֶף הַזֶּה לאֹ כָּתַבְתִּי שִׁירָה,
וְלאֹ זָכַרְתִּי וְלוּ חֲלוֹם אֶחָד שֶׁחָלַמְתִּי.

וְאֵלֶּה הָיוּ יְמֵי הַשֶּׁקֶר וְלֵילוֹת הַכָּזָב. וְכָל מָה
שֶׁיָּגֹרְתִּי מִפָּנָיו בָּא. וְכָל מָה שֶׁבָּא —
יָגֹרְתִּי מִפָּנָיו. וְהָיִיתִי כְּאִישׁ אַחֵר שֶׁחַי
אֶת חַיָּיו. וְהָיִיתִי כְּגֶדֶם
עֵץ אוֹ כְּנַחַל שֶׁסָּטָה מֵעֲרוּצָיו.
וְלאֹ פָּגְעָה הַסּוּפָה
וְלאֹ עָלָה הַיָּם
עַל גְּדוֹתָיו. לְעִתִּים
מַחְרִיב אָדָם אֶת בֵּיתוֹ
בְּמוֹ יָדָיו.

הָיוּ דְּבָרִים שֶׁלָּקַחְתִּי אִתִּי
וְהָיוּ דְּבָרִים שֶׁהִשְׁאַרְתִּי מֵאָחוֹר.
מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי לִזְכֹּר אָרַזְתִּי, וּמָה
שֶׁשָּׁכַחְתִּי כְּבָר לאֹ אֶזְכֹּר.
הָיוּ הַרְבֵּה סְפָרִים, וּדְבָרִים
שְׁבִירִים, כְּמוֹ שִׁירִים שֶׁל אֲחֵרִים.
הָיוּ דְּבָרִים כְּבֵדִים — שֶׁאָדָם
אֶחָד לאֹ יָכוֹל לָשֵׂאת לְבַדּוֹ.
הַדָּבָר הַכָּבֵד מִכֹּל
הָיָה הֶעָתִיד לָבוֹא.

וְהִיא הָיְתָה מַלְאַךְ הַצָּלָה וּמַלְאַךְ חַבָּלָה.
אֲבָל אָז עוֹד לאֹ יָדַעְתִּי דָּבָר. עוֹד לאֹ יָדַעְתִּי
אִם בְּאַהֲבָה מְדֻבָּר. וּמַבָּטִי נֶחְבַּט בְּמַבָּטָהּ.
וּשְׂעָרָהּ חֵמָה שְׁפוּכָה שֶׁל לֶהָבָה אֲדֻמָּה.
וְהִיא הָיְתָה מַלְאַךְ הָעֹנֶג וּמַלְאַךְ הַכְּאֵב,
וְנַחֲשֵׁי מַחְשְׁבוֹתֶיהָ נִכְרְכוּ סְבִיב כָּל נְקֻדּוֹת
הַתֻּרְפָּה שֶׁל הַלֵּב. אֲבָל אָז עוֹד לאֹ יָדַעְתִּי דָּבָר,
כְּלוֹמַר אֵיךְ זֶה יִגָּמֵר, וּמִי יֹאמַר מָה.
וְהִיא הָיְתָה מַלְאַךְ הָרַעַשׁ וְאַחַר כָּךְ מַלְאַךְ הַדְּמָמָה.

כָּעֵת אֲנִי יָכוֹל לָשׁוּב לָעִיר הַזֹּאת. שָׁם שָׁפְכוּ
הַשָּׁמַיִם עַל רֹאשִׁי אַשְׁפַּת כּוֹכָבִים, שָׁם נִרְמְסָה
הַלְּבָנָה תַּחַת שַׁעֲטַת הָעֲנָנִים. הַאִם יִפָּתְחוּ
לִי הַדְּלָתוֹת? הַאִם יָנוּעַ הַזְּמַן עַל צִירוֹ?
כָּעֵת אֲנִי יָכוֹל לָשׁוּב לָעִיר הַזֹּאת. פָּנָסִים
מְהַסְּסִים יָאִירוּ אֶת הַכְּבִישׁ וְקוּרֵי הַזִּכְרוֹנוֹת
יִמָּתְחוּ כְּמַלְכֹּדֶת עַכָּבִישׁ.
רְחוֹבוֹת טְפֵלִים - אֲניִ
מַאֲמִין בָּכֶם. הַשִּׁירִים שֶׁלִּי כִּסּוּ עֲלֵיכֶם
כְּמוֹ אֵזוֹב. בָּתֵּי רְפָאִים - אֲניִ
מַעֲלֶה אֶתְכֶם בָּאוֹב. מֵחַלּוֹנוֹתֵיכֶם
שִׁלְשַׁלְתִּי חַבְלֵי מִלִּים
לִבְרֹחַ. אָנָּא
בכְּוחַֹ.

בִּקַּשְׁתִּי לִבְרֹחַ מִפְּנֵי הָעוֹלָם וּבָא הָעוֹלָם
וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת. וְלאֹ פָּתַחְתִּי. זָעַם הָעוֹלָם
וְהָלַם עַל הַדֶּלֶת. וְלאֹ פָּתַחְתִּי. רָכַן הָעוֹלָם
וְדָחַק פִּתְקֵי אַהֲבָה מִתַּחַת לַדֶּלֶת. וְלאֹ פָּתַחְתִּי.
עָשָׂה הָעוֹלָם אֶת עַצְמוֹ מִתְרַחֵק. וְחִכִּיתִי רֶגַע,
וְעוֹד אֶחָד, וְהָעוֹלָם הָיָה שָׁקֵט כְּפִי שֶׁלּאֹ הָיָה
מֵעוֹלָם. וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם בֶּאֱמֶת הֶאֱמַנְתִּי
אוֹ שֶׁמָּא רָצִיתִי לָלֶכֶת שׁוֹלָל, וּפָתַחְתִּי
אֶת הַדֶּלֶת לִרְוָחָה וְהָעוֹלָם נִבְהַל

אֵין לִי אָלִיבִּי,
הָיִיתִי הֵיכָן שֶׁהָיִיתִי.
אֵינֶנִּי זוֹכֵר הַרְבֵּה
מִמָּה שֶׁעָשִׂיתִי.
הַזְּמַן הוּנַף כְּמַאֲכֶלֶת,
הֶחָלָל נִפְעַר כְּמוֹ פֶּצַע,
הַפְּחָדִים עָלוּ מִן הָאוֹב.
הַאִם מִי שֶׁרָאָה אָדָם
נִמְחָק לְנֶגֶד עֵינָיו
יוּכַל לַחְדֹּל מִלִּכְתֹּב?
הַאִם מִי שֶׁשָּׁמַע אֶת מִלָּתוֹ
הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל אָבִיו
יַתִּיר לְעַצְמוֹ
לֶאֱהֹב?

אֲנִי כּוֹתֵב אֶל הַמַּעֲתִיקִים.
אֶל הַלּוֹחֲשִׁים בַּחֲשָׁשׁ זֶה אֶל זֶה.
אֶל הַחוֹרְטִים אֶת אַהֲבָתָם עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת.
אֶל הַמְּאַחֲרִים. אֶל אֵלֶּה שֶׁבּוֹהִים
מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת. בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁשּׁוֹכְחִים
אֶת הַמַּחְבָּרוֹת. בִּשְׁבִיל מִי שֶׁנִּרְדָּם עַל מוֹשָׁבוֹ.
בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁלּאֹ יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבוֹת.
בִּשְׁבִיל זוֹ שֶׁמּוֹחֶקֶת אֶת מָה שֶׁכָּתְבָה.
בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁתָּמִיד יוֹשְׁבִים
בַּקָּצֶה. בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁקָּם
פִּתְאוֹם וְיוֹצֵא.

[אינטרו]
כבר לילות אני
מתכרבל בשתיקתי
מחכה באפלה

[בית]
שמישהו יעז
לגלול מעליי את האבן הכבדה
לא אכיש לא אשיל את עורי
לא אבוא בזחילה
הבדידות הארוכה
בחול טבעה בי את כבודה
כבר לילות אני
מתכרבל בשתיקתי
דורם באפלה
ושוב צעדים מתרחקים
עוד האבן הכבדה
חנקתי כבר התפתלתי סביב עצמי
חפרתי מחילה
לא היה לי מלבד היא
הפכתי לפלדה

זה מתחיל לטפס כשהערב יורד,
נסיעה ארוכה ושעות של שתיקה.
החיים מתגלגלים –
מתגלגלים לשנינו,
כמעט לשנינו,
כמעט מתגלגלים.
אני אלוף
אני אלוף
אני כל כך שקוף
את רואה דרכי ואין לי גוף
פתאום היא עירומה.
שבע שנים
אחריהם מה?
צלילה עמוקה, האדמה מכה
והחיים מתגלגלים –
מתגלגלים לשנינו,
כמעט לשנינו,
כמעט מתגלגלים.
פתאום היא עירומה.

מי היה מאמין שדווקא אני זה
ככה סתם אפול
הפיתוי הקטן שהפך לענק
הוריד אותי לשאול

ריקודים אסורים שהיו לי
חשכה שנתנה לי חסות על הכל
נגיעה זהירה שהייתה בי
היא כלום כביכול

איך כולם נוסעים להם
מקומות שמורים
ולי אין לחזור
אין לאן לחזור
חברים טובים היו לי
כולם הרוסים
וכבר אין מי שיבוא

זה נגמר כבר לפני שבכלל עוד התחלתי
מישהו בוכה
מאבק בלי סיכוי
וברור שהפסדתי
איך שלא יהיה

לא זוכר בבקרים את הלילה
איך שתיתי הכל
לא נשכח המבט שהיה לה
מפחד מאתמול

התעוררנו שוב מאוחר
קסם נגמר
ואין מה לראות
באור יום

אחריה צל נעורים
רצים אל העבר
רק נזהרים
מאור יום

עוד מעט
שוב ירד הלילה כמו שאת
בואי איתי נמחק לאט
איפה את?

ואולי אור לא יכה בנו מעלי
שמש רכה תגלה אותך
לפני

התעוררנו ראש מסוחרר
חלום שנשבר
לאלף רסיסים של אור יום
אחכה לך בקצה כל הימים
בסוף כל השירים
באומץ המתאים
באור יום

עוד מעט
שוב ירד הלילה כמו שאת
בואי איתי נמחק לאט
איפה את?

ואולי אור לא יכה בנו מעלי
שמש רכה תגלה אותך
לפני

עוד מעט שוב ירד הלילה
כמו שאת
בואי איתי נמחק לאט
איפה את?

לאן תקחי אותי היום
אין לי מקום

אני ממש לא מסוכן
אני פשוט מאוד רעב
אני לגמרי לא מכאן
חטפתי, ואיך שזה כואב
אני בעצם הכבשה
וכלל לא הזאב

לאן תקחי אותי היום
אין לי מקום

אני צריך קצת הגנה
לא לברוח כבר יותר
על השמלה הלבנה
אל תעיזי לוותר
הרי אם יוקז פה דם
שלי ולא אחר

ליבי החסיר פעימה
אנלא ידעתי לרדוף או להיכנע
כל הדרך
חזרה
חתרתי
למגע
הנה את בבית
אור הלוך חזור
מנסה שוב סדר בארון
אין לי בלעדייך
אור הלוך חזור
בסוף היום חשוך
אין אור שחור
וקול לילה טוב
בסין אתקע נשימה
אנלא הספקתי
פתאום קרובה
יד נתנה לי
מזיעה
חיבקתי אותה
הנה את בבית
אור הלוך חזור
מנסה שוב סדר בארון
אין לי בלעדייך
אור הלוך חזור
בסוף היום חשוך
אינו שחור
וכל לילה טוב

אלוהים אני מסתיר ממך
כל כך הרבה אני מסתיר ממך
אלוהים אני מסתיר ממך
כל כך הרבה אני מסתיר ממך

בנפילה הסתובבתי בעיר הדלקתי מדורות בנפילה
בנסיקה עפיפון ברחוב רוקד לכל הרוחות
בנסיקה
לא יכול יותר
זאת עבודה קשוחה כל כך הרבה לשקר
אלוהים אני מסתיר ממך
כל כך הרבה אני מסתיר ממך בנפילה
אלוהים אני מסתיר ממך
כל כך הרבה אני מסתיר ממך בנפילה
התעוררתי בים אני לא זוכר מה היה בנפילה
בנסיקה מצייר את פנייך בחול הנפלא בנסיקה
ואני לא חזק כפי שנראה
כל כך חושש שמישהו יראה
אלוהים אני מסתיר ממך
כל כך הרבה אני מסתיר ממך

אני מודה ומתוודה
ללא ימים, היו לילות
תענוגות המבטים
רבים כל כך הם נשכחים

אני זוכר איך בחצר
להתגנב הכי מהר
זה כל כך טוב שלא זה לא
רצון פשוט אומר לי בוא

אלה הזמנים עכשיו יפים מאוד
את לא מבינה מה את עשית לי עוד
איזה מלחמות היו לי ברחוב
כמה?
אלף הצלות היו לך לפחות
את שאז תפסת בכל הנפילות
מצמידה אותי קרוב לפעימות
למה?

היה כאב זה זנב זאב
חייב לשבור עוד איזה לב
היה לי טוב עם כל הרע
בקצה האור יש מנהרה

נסענו רחוק כדי לאהוב
והפסקנו לחשוב כדי לאהוב
גוף רעב מרגיש קיים
רגש בא ונעלם
רחוק מבני אדם רחוק מהאדמה
ממריאים ונופלים באותה נשימה
נסענו רחוק אך הזמן בשלו
והים התיכון שעונה בקולו
רד נמוך אל המצולות
שם נכון לך לחיות
ועכשיו מביט במראה
עומד מחכה לגישה
למטה נשקפת העיר
רחוק מבני אדם רחוק מכוונה
שנינו רוקדים לאותה מנגינה
נזהרים לא ליפול ושלא לעזוב
נסענו רחוק כדי לאהוב

זה עוד שירים לכתוב
זה עוד דמעות של דם
זה עוד פסיקים ומכתמים וסתם
זה עוד שקרים לזכור
ועוד דלתות לשבור
ונקודות גדולות של צל באור
נו כבר
די כבר
יש זמן אין זמן
נו כבר
די כבר
יש זמן אין זמן
קולות מערערים
קולות של ייתכן
אין שום סיכוי
אולי בעצם כו
פרפרים הם מתחבאים
והפרחים כבר לא כאן מזמן
זה עוד פסיקים ומכתמים וסתם
נו כבר די כבר
יש זמן אין זמן

האם תהיי כשאפול
אחרי הכל
בחרת לנשום את גרמניה
גרמניה

לפני שנרדמנו רבנו שוב
שאלתי אותך
מה את חושבת על ילדים
את שותקת
אני עייף

עכשיו אספור עד חמש
וכל מה שאת לא, זה כל מה שיש
תכננתי לאהוב אותך המון בלי סוף

עכשיו אספור עד עשרים
נניח לראש בלי לילות לבנים
נגנוב את הלילה ליום בלי סוף

מה זה משנה בכלל באיזו דרך
את בוחרת
אם את לא יודעת לאן את רוצה להגיע

לפני שנרדמנו רבנו שוב
שאלתי אותך
מה את חושבת על ילדים
את שותקת, מה את שותקת

ואני לא אוהב את גרמניה, לא אוהב

איך נָפְלָה עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת,
קוֹמוֹת עַל גַּב קוֹמוֹת, וְזִכְרוֹנוֹת חוֹלְפִים
בִּי כְּמוֹ מַעֲלִיּוֹת רֵיקוֹת, כִּי נָפְלָה
עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר:

"חַלּוֹן אֵינוֹ אֶלָּא רָצוֹן אַחֵר, פָּתוּחַ",
וַאֲנִי מַקְשִׁיב לָרוּחַ מִתְגּוֹשֶׁשֶׁת בַּתְּרִיסִים,
וּלִצְמַרְמֹרֶת הָעֵצִים הַנְּעוּצִים
כְּמוֹ חִצִּים בִּבְשַׂר הָאֲדָמָה.

איך נָפְלָה עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת,
קוֹמוֹת עַל גַּב קוֹמוֹת, וְזִכְרוֹנוֹת חוֹלְפִים
בִּי כְּמוֹ מַעֲלִיּוֹת רֵיקוֹת, כִּי נָפְלָה
עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר

"חַלּוֹן אֵינוֹ אֶלָּא רָצוֹן אַחֵר, פָּתוּחַ",
וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי בִּדְמָמָה אֲנִי כּוֹתֵב
וּבִדְמָמָה נִמְחַק. אֲבָל מֻכְרָח אָדָם
לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו סִימָנֵי מַאֲבָק.

איך נָפְלָה עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת,
קוֹמוֹת עַל גַּב קוֹמוֹת, וְזִכְרוֹנוֹת חוֹלְפִים
בִּי כְּמוֹ מַעֲלִיּוֹת רֵיקוֹת, כִּי נָפְלָה
עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר:

"חַלּוֹן אֵינוֹ אֶלָּא רָצוֹן אַחֵר, פָּתוּחַ",
וַאֲנִי מַקְשִׁיב לָרוּחַ מִתְגּוֹשֶׁשֶׁת בַּתְּרִיסִים,
וּלִצְמַרְמֹרֶת הָעֵצִים הַנְּעוּצִים
כְּמוֹ חִצִּים בִּבְשַׂר הָאֲדָמָה.

איך נָפְלָה עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת,
קוֹמוֹת עַל גַּב קוֹמוֹת, וְזִכְרוֹנוֹת חוֹלְפִים
בִּי כְּמוֹ מַעֲלִיּוֹת רֵיקוֹת, כִּי נָפְלָה
עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר

"חַלּוֹן אֵינוֹ אֶלָּא רָצוֹן אַחֵר, פָּתוּחַ",
וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי בִּדְמָמָה אֲנִי כּוֹתֵב
וּבִדְמָמָה נִמְחַק. אֲבָל מֻכְרָח אָדָם
לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו סִימָנֵי מַאֲבָק.

מה הדרך
הכי טובה ללמוד רכיבה
להתחיל
בלי יותר מידי מחשבה
כשאני אעזוב
לא תרגישי בכלל
את תראי שזה יהיה לך קל
מה הדרך
לא ליפול ולקבל מכה
להביט קדימה
וכל הזמן בלי הפסקה
לסובב גלגלים
לסובב גלגלים
לא לחשוב על מה יקרה לך אם
עכשיו את רואה
לגמרי לבד את יכולה
בלי עזרה
תיקחי קצת תנופה
אל תפחדי מנפילה
את רואה?

עוד מעט סופה
אמרו בחדשות
יש חשש לשטפונות
במקומות הנמוכים
ובדרום העיר
מעבר:
העיניים נדלקות
אמרנו שניסע
לראות את הלבן
מכסה את העולם
שמיכה רכה
את ואני נגלה
מקום שאיש בו לא דרך
הרוח שם לבד
שנינו נביט נתפלא
פתאום האהבה הזאת
וקר מדי לצחוק
מעבר:
עוד מעט סופה
אמרו בחדשות
אחר כך הם עברו
לדברים הרגילים
בתנועה חדה
מעבר:
אבל הפעם לא נשכח
הפעם זה יקרה
אמרנו שניסע
לראות את הלבן
מעבר:

את ואני נגלה
מקום שאיש בו לא דרך
הרוח שם לבד
שנינו נביט נתפלא
פתאום האהבה הזאת
וקר מדי לצחוק

גם אני פוחד לאהוב
תמיד מתרחק ממה שקרוב
כמו שאתה
הלב והשריטה
סיפור חיי
גם אני
רציתי הכל
הייתי זרוק
פחדתי ליפול
כמו שאתה
הזמן חרטה
סיפור חיי
בסוף היום אני
בן של אבא שלי
מי עוד השאיר לי בלילות
אור במסדרונות
בסוף היום אני
בן של אבא שלי
כל עוד הגשר יעמוד
לא אפחד למעוד

שוברים את הלב
נשרפים מהאור
לחיות מי יודע
ללכת ולחזור
לא עוד

הכאב המופלא
מרוקן עוד דירה
אין לי בית
מרפסת סגורה
לא עוד

גם אם לרגע בכינו, בכינו
גם אם לרגע טעינו, טעינו

עוטפים את הלב
נמנעים מהאור
לאהוב מי יודע
ללכת ולחזור
לא עוד

עמוק הלב רחוק החוף
מן המצולות אני אחזור
האם תהיי איתי גם אז
רחוק רחוק על חוף זהב

כל היום ניסיתי לרמוז בעיניים עצובות
אני לא מרגיש טוב
זה מן משחק מחבואים מחפש מילים
אשמח אם תתקרבי
אני לא מרגיש טוב

אוהב שאת בוכה אני חזק את חלשה
מוכר ואת קונה
כל דבר

כל היום ניסיתי לראות בעיניים עצומות
אני לא מרגיש טוב
מחשבות יבשות אני עסוק בלחכות
אני לא מרגיש טוב
היו ימים טובים יותר ידעתי לדבר
ביקשת שאספר
כל דבר

בואי אל עיניי תבואי
אורות העיר כבו
עכשיו את יכולה לחזור
בואי אל עיניי תבואי
יש עוד אור בינינו רק בקרוב יש עוד אור

עם חלומות כאלה מי בכלל רוצה לחלום
בשעות האלה לב קשה כמו יהלום
אם תלמדי אותי לרקוד
אני מבטיח לך שאוהב אותך אם לא לעד
אז עד שאתפכח

עם חלומות כאלה מי בכלל רוצה לחלום
חלון בלי בית, חבלים וסולמות
תנעלי טוב את הדלת שהאושר לא יברח
לא הבטחתי אהבת עולם אבל נתתי לך מפתח

בלילות כאלה, אני שר
ברחובות האלה
ברחובות האלה אני שר
בלילות כאלה

רק מחפש פינה לנשום

ויש את מה שרצית שאהיה
ויש מה שרציתי שתהיי
ויש בינינו בית
ולא נכנס מספיק אור

על הדלת כתבנו כאן גרים
וחיכינו לאושר
וקנינו כמה דברים
שהרווחנו ביושר

והבטחנו בלילות הקרים
ושכחנו בבוקר
אין הנחות בחיים
שילמנו ביוקר

ויש את מה שרצית שאהיה
ויש מה שרציתי שתהי
ויש בינינו בית
ולא נכנס מספיק אור

ורצינו לשכב כמו זרים
ולברוח בחושך
בחלון עמדו שיכורים
ששרו על חופש

ויש מה שרציתי שתהי
ויש בינינו בית
ולא נכנס מספיק אור

ביום שבגין מת
אבא אמר שהוא עוזב
הוא עוד יחזור
תמיד הוא חוזר
ביום ד' באדר
אחרי מסע ארוך
בשביל הצר
נעלמת לי בתוך החושך
שם זה התחיל שם זה נגמר
עם הפנים לכיוון הדלת
כל כך פחדתי שזה יקרה
כמוה גם את ממלמלת
המשפט הזה המשפט הזה
יש מוות בחיים
אנשים באים והולכים
באים והולכים
יש מוות בחיים
אנשים באים והולכים
באים והולכים

כמעט דפקתי על דלתך
פתאום נבהלתי אני כבר לא ילד
אולי אשיר מול חלונך בואי נתחתן נגמור עם זה וזהו
סתם בלי סיבה אני שולח יד למדף לוקח סרט
אם את חושבת להמשיך עוד לא סיימתי
בכלל לא בטוח נכנס ויוצא זאת לא גבריות זאת סתם גסות רוח
סתם בלי סיבה אני שולח יד למדף לוקח סרט
כאן על הספה אני שוכב נעלם
בואי נעוף היא אומרת

פתיחה:

אם כבר אז אתה
אני עייף
אפשר הרבה תדע
אני עייף
קצת אחרי השוק
כביש גדול עולה
אני תקוע על השער
אבל אתה תצא

תבוא כמו שאתה
אפילו יחף
הקיץ יגמר בגשם סוחף
תרגיש כבר כשתרגיש
תראה כבר כשתראה
תלך עכשיו
ספר לי מה קורה

תן לי, נגן לי, תשיר
אין לי אין לי אוויר
עוד מעט משהוא יקרה
שמיים עם סוד
רק אני רואה
אתה תיקח איתך אותי
אז כבר לא אהיה
מהשכונה למנגינה את עוד תראה
תן לי, נגן לי עוד שיר
אין לי אין לי אוויר

סולו

תן לי, נגן לי עוד שיר
אין לי אין לי אוויר

צריך להתכונן למבול
צריך להערך למלחמה
אמרתי אמרתי לך אלה לא גשמי ברכה
אנא ממך

צריך לאוורר את הנשמה
צריך להינעל על כוונה
אולי רק מילה קטנה
תהפוך את האדמה
אנא ממך

ומה יהיה עלינו מה יהיה עלי
הדלת שוב נטרקת שואלת מתי
ומה יהיה עלינו מה יהיה עלי

צריך להיצמד לקירות
בשעה הזאת אין כבר מה לראות
דמדומים הם קשים לך
הזאב זאב בך
אנא ממך

ומה יהיה עלינו מה יהיה עלי
הדלת שוב נטרקת שואלת מתי
ומה יהיה עלינו מה יהיה עלי
הבטן מתהפכת זועקת די

אתה פוגע בי,
אהובי, מדוע זה תכאיב לי?
רחקת ממני ולבי נכווה

נותרתי תוהה
והשינה מעיניי פרְחה
לא שיערתי
שאהובי יגמול לי בנטישה

تآذيني
تآذيني, تآذيني,
يا ولفي ليش تآذيني
فراقك صعب, يا هواي, بالقلب كاويني

تمّيت أنا حيران,
طول العمر سهران
ما ادري بالهجران
حبّي تجازيني

אני אוהב את הלילה איתך
לא זוכר מה זה בלעדייך
אני שומר לך את הדברים הטובים
גם אם הם מעט
מספיקים רק לאחד
אני קוטף לך את כל הפרחים
וגינתי פורחת ללא הרף
אני שומר לך את כל הסודות
שתחזרי אליי בערב
ערב טוב
מעליות, מעליות עולות יורדות
ומתרסקות
אבל אני גבוה מכולם
כלום לא נוגע
כלום לא נוגע
רק המבט שלך
מאירה את הבוקר איתך
פותחת בליבך עוד איזו דלת
אתה יפה, אלוהים יודע כמה
מתבוננת לעת ערב
ערב טוב
אני חורזת שרשרת מילים
מפחדת לאבד אותה בדרך
אני אלך איתך לאן שתרצה
רק אל תלך רחוק מדי
רחוק מדי משתי עיני
מעליות, מעליות…

הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהתעייפתי
רגע לפני שטילטלוני הרוחות
תיעתעו החלומות בחיי

הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהתעטפתי
רגע לפני שנפרמו חלומותי
שדהו מחלצותי

רגלי נצרבו בחול
נפשי עייפה מזחול
שהרוח תישא תפילה
שהלב שלך ישמע
שהיד שלך תיגע

בדיוק בזמן
הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהשתגעתי
רגע לפני שסובבוני הגלים
שאכלוני הדגים, שנטרפתי

רגליי נצרבו בחול
נפשי עייפה מזחול
שהרוח תישא תפילה
שהלב שלך ישמע
שהיד שלך תיגע

בדיוק בזמן
הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהתעייפתי
רגע לפני שלא היו לי פתרונות
שנעלמו העקרונות בחיי
בדיוק בזמן

עם חלומות כאלה מי בכלל רוצה לחלום
בשעות האלה לב קשה כמו יהלום
אם תלמדי אותי לרקוד
אני מבטיח לך שאוהב אותך אם לא לעד
אז עד שאתפכח

עם חלומות כאלה מי בכלל רוצה לחלום
חלון בלי בית, חבלים וסולמות
תנעלי טוב את הדלת שהאושר לא יברח
לא הבטחתי אהבת עולם אבל נתתי לך מפתח

בלילות כאלה, אני שר
ברחובות האלה
ברחובות האלה אני שר
בלילות כאלה

רק מחפש פינה לנשום

ויש את מה שרצית שאהיה
ויש מה שרציתי שתהיי
ויש בינינו בית
ולא נכנס מספיק אור

על הדלת כתבנו כאן גרים
וחיכינו לאושר
וקנינו כמה דברים
שהרווחנו ביושר

והבטחנו בלילות הקרים
ושכחנו בבוקר
אין הנחות בחיים
שילמנו ביוקר

ויש את מה שרצית שאהיה
ויש מה שרציתי שתהי
ויש בינינו בית
ולא נכנס מספיק אור

ורצינו לשכב כמו זרים
ולברוח בחושך
בחלון עמדו שיכורים
ששרו על חופש

ויש מה שרציתי שתהי
ויש בינינו בית
ולא נכנס מספיק אור

ואני לא מבין איך זה קרה
אני יושב בתחנת משטרה, אנ'לא עשיתי כלום
ואני לא זוכר מה היא אמרה
כן ולא זאת אותה תשובה, אנ'לא עשיתי כלום

בתחנה של משטרה
אני קשור לכיסא, עלי המנורה
את לא תוציאי ממני הודאה
אפשר כוס מים? אני צמא נורא
היא אבודה, היא בודדה
לעיתים היא מתבלבלת בין עובדה לעובדה
היא העבודה ואני האובד
מטוטלת מטוטלת כבד כבד

ואני לא מבין...
מהון להון, תגיד עליון
אני הורדתי מחירים ללא שום הגיון
ואני שרתי לה שירים, איך אני שרתי עליון
שהקירות בחדר יסדקו אם לא נכון

תראי אותי, אני, אדם אמיתי
אמנם פתחת לי את הדלת, אבל סגרת לי אותי
את אלילת שקרים, יודעת מה אומרים
אש נדלקת רק כשמשחקים בגפרורים

ואני לא מבין...

למרחקים ארוכים אני לא פוגע
ברגעים משתנים אני לא נוגע
לאנשים חדשים אני לא פותח
נותן לך להיכנס כמו לאורח

תמונות מבריקות שהשאירו בי כח
זכרונות עמומים, הם לא יתנו לי לברוח
בכל כיתה יש פינה אני לא שוכח
נותן לך להיכנס כמו לאורח

אוי לי עכשיו לא טוב כי
נדמה לי ששכחתי לאהוב
אויי לי עכשיו לא טוב לי
אם רק תצליחי שיפסיק לכאוב

אגדות ילדים לא נותנות לי מנוח
הרגלים של טיפשים עוזרים לי לסלוח
בקריצה מטונפת וחיוך מתקלף
העיר הזאת צוחקת על כל מי שעייף

אוי לי עכשיו...

עיְפה נפשי ונדודי השינה התישו את כוחי
הו אנשים, לא הייתי בוכה אלמלא כאבי

טרם עברה מחצית חיי, אנשים טובים, ושערי הלבין
אהובי בגד בי ואין בלבו רחמים

סובל אני מן הכאב, כל יום הוא כמו שנה
הו רחמנים, הכל כתוב למעלה.

روحي تْلِفَت
روحي تْلِفَت ومن السهر حيلي انعدم
ما كنت اوِّن, يا ناس, لو ما من الآلَم

نص العمر ما صار – شيّبت, يا أحرار!
ولفي طلع غدّار,
ما بقلبَه رحم

ومن الآلم دالوب, يومي بسنة محسوب
يا اهل الرحَم مكتوب فوق قصتي بقَلم

קחי אותי לטייל
לברוח מהצל
בשמש החמה
בחדר מחכה מלחמה
אימת הנפילה
הביטי בי
זו שעת הנעילה
פתחי לי שערך במחילה

קחי אותי לשחק
לרוץ להתפרק
נשכב בחול החם
נמצא מקום שאין בו עולם
מגע גופך החם
הילד שנרדם בחשכה
קורא לך שתביאי שמיכה

אני לא יכול לבד להסתדר
תראי איך הכאב הזה עובר
אלי, ואז אלייך

קחי אותי רחוק
למדי אותי לצעוק
כאילו אין מחר
הבטיחי לי שכלום לא נגמר
שאלוהים נשאר
אף פעם לא פחדתי מהים
היום כל גל הוא בלתי נסבל

אני לא יכול לבד להסתדר
תראי איך הכאב הזה עובר
אלי, ואז אלייך

אני לא רוצה שככה ייגמר
תראי איך שהעצב בי עובר
אלי, ואז אלייך

קחי אותי לטייל

עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה
דירת חדר בפינה של הפינה
אני לא יכול להיפגע
נשבר לי הזין לאסוף נשים פצועות בסוף הלילה

עדיף הטירוף, השיגעון, רק לא הפחד הוא גומר אותי
דירת חדר בפינה של הפינה
אני לא יכול להירגע
נשאר קצת אוויר לסיבוב אחרון

ואני לא רואה איך אני יוצא מזה
איך אני הופך את זה לאהבה

עדיף הטירוף, השיגעון, רק לא הפחד, הוא גומר אותי
כוסות ריקות, דמעות זולות
מלך, בלייצר חיים
חזרתי מציד, כתמי הדם נעלמים עם בוא השמש

ואני לא רואה...

נורא, כמה זה נורא
בסוף מתרגלים להכל

וכבר הייתי עצוב, כבר הייתי שמח
ועוד פעם עצוב, עכשיו נכנס אורח
על מה נדבר?
אין פתרון כאן
וכבר הייתי גיבור עפתי בשמיים
ועכשיו ביום אפור אני עוקף שלולית של מים
אסור לאחר, אין פתרון קל

איזה יום, איזה יום עבר עלי
זה קצת יותר מדי
פתחי לי את הדלת

כבר הייתי שיכור, עכשיו אני פיכח
ושוב כמו אידיוט אני נוטה להתווכח
על מה נדבר אין זיכרון קל
בועט ומתחבט כל כך קרוב אני לא נוגע
אני ליצן אני נסיך עד היום אני לא יודע
תלוי מי שואל, אין פתרון קל
לא לי

איזה יום איזה יום עבר עלי
זה קצת יותר מדי
פתחי לי את הדלת
איזה יום איזה יום עבר עלי
זה קצת יותר מדי
פתחי לי את הדלת

איזה יום...

כבר הייתי עצוב כבר הייתי שמח
ועוד פעם עצוב...

כל כך פוחד מהים
כל כך פוחד מהגשם
מהדמעות שלך
הנה זה מגיע

כל כך פוחד מעמודי חשמל
ליהשאר לבד ללא מגע
מהדמעות שלך
הנה זה מגיע

אמא מדברת לעצמה
מדברת לעצמה
צריך לקחת אחריות
כבר לא ילד
אבל כל כך רוצה לישון
וזה בוקר יום ראשון

כל כך דואג מהזמן
הדאגות זזות מהלב לגוף
הדיכאון שלך
הנה זה מגיע
חושך

אמא מדברת לעצמה...

מאיפה מתחילים

תסתכלי לי בעיניים
אני צריך מבט ורוך
מגיע לי יותר

אפשר לחיות חיים שלמים על יד
אבל אני, מגיע לי יותר

תסתכלי לי בעיניים
אני צריך מגע, חום
מגיע לי יותר

תלך ישר, תלך ישר גם אם אתה מכיר
אל דבר עם אף אחד
תדבר רק איתי

תדבר ישר, תדבר ישר מתוך הלב
אל תשחק עם אף אחד
תשחק רק איתי

יותר מדי קולות
הם יצחקו כשירדו הדמעות
אבל איכשהו, מתישהו, יקרה לך משהו טוב

תיפול ישר, תיפול ישר לידיים שלי
תנעל את הדלתות
תפתח רק לי

תעמוד על המשמר, עמוד על המשמר, ילד שלי
הם ינגסו בך, יאכלו אותך, יטרפו אותך
ישגעו אותך, ישגעו אותך

יותר מדי...

בצע של כסף, מוות ארוך
שתיים עשרה שנים ושיר
כמה רציתי, ככה אני לא מכיר

זמן שנתתי, עובר לידי
אפילו לא אומר שלום
שוב לא הרגשתי
הגיע לי סוף היום

איתך, למכחול שלך
מחכה, כמו דף
תציירי, תציירי מחדש
כי ממילא בין כך ובין כך

אני רואה מטושטש
כבר כמה שנים
תלוי על חוטים
ואני לא זוכר את הדרך הביתה

פרח קטפתי, עכשיו להרוס
עכשיו להרוס הכל
עוד לא הגעתי
עדיין אני לא יכול
עוד ועוד, לגנוב ממך
עוד ועוד, ממך

איתך, למכחול שלך
מתמכר, נח
תציירי, תציירי מחדש
כי ממילא בין כך ובין כך

אני רואה מטושטש...

ואני לא מבין איך זה קרה
אני יושב בתחנת משטרה, אנ'לא עשיתי כלום
ואני לא זוכר מה היא אמרה
כן ולא זאת אותה תשובה, אנ'לא עשיתי כלום

בתחנה של משטרה
אני קשור לכיסא, עלי המנורה
את לא תוציאי ממני הודאה
אפשר כוס מים? אני צמא נורא
היא אבודה, היא בודדה
לעיתים היא מתבלבלת בין עובדה לעובדה
היא העבודה ואני האובד
מטוטלת מטוטלת כבד כבד

ואני לא מבין...
מהון להון, תגיד עליון
אני הורדתי מחירים ללא שום הגיון
ואני שרתי לה שירים, איך אני שרתי עליון
שהקירות בחדר יסדקו אם לא נכון

תראי אותי, אני, אדם אמיתי
אמנם פתחת לי את הדלת, אבל סגרת לי אותי
את אלילת שקרים, יודעת מה אומרים
אש נדלקת רק כשמשחקים בגפרורים

ואני לא מבין...

חפש, חפש, חפש
חפש תחת אדמה
אף פעם לא ידעת, אף פעם לא תדע

חפש, חפש, חפש
חפש דרך ואולי
אף פעם לא נגעת, אף פעם לא כדאי
במיטרה המוכרת מול קירות עירומים
מנסיעה מיותרת, לדעיכה מול שידורים חוזרים
והנשים בחיי כל כך יפות בעיניי אחרים
שום דבר ממילא לא יתחיל עד אחרי החגים

חפש, חפש, חפש...

שוב אני אשם בסחר רגשות
בדידותי המטעה, נעלמה בדיוק כשהתחילו דמעות
מהסיבה שהייתי אחר נשארו סימנים
אולי נצא אולי נחזור אולי, כמו אוליים

חפש, חפש, חפש...

במיטה הדוקרת מול קירות עירומים

נסיכת העיר אני עובר אורח
התשמיעי לי את שירך
לא אכביד, לא אהיה לטורח
רק יאיר הבוקר ואלך

נסיכת העיר נגני בגיטרה
בפני מי שיחקו הנערים
שירי על אחד אשר נותר עד
ששקעה השמש בהרים

נגני את בכי הדמדומים, צער עולמים
איך אהבה גדולה הייתה לשווא
ואת שירת הציפורים, צבעי הפרפרים
כשהפרחים פורחים בשדות הקרב

נסיכת העיר נגני לי עוד פעם
את תמיד, דיברת אלי שירים
וספרי לי שוב, כי את יודעת
בפני מי שיחקו הנערים

נגני את בכי היתומים, צער עולמים
איך אהבה גדולה הייתה לשווא
ואת שירת הציפורים, צבעי הפרפרים
כשהפרחים פורחים בשדות הקרב

אמי אמי
פתחי הדלת
כל גופי רועד
מקור

אמי אמי
פתחי הדלת
על כתפי
משא כבד

ליל חלף, השלג בא
הוא מצליף בעצמותיי
אביט אל על, הרים עליי
לא נדע מה המחר
חבר יצא למשימה
הלב בוכה בחשיכה

אמי אמי...

הלב דואב, רחוק ממך
שולח לך אלפי ברכות
הלילה קר, בתוך חדרי
חום ועדנה בחלוני
נערתי הקטנטנה
מכתב שלחה באהבה

אמי אמי...

יותר ברור פחות עצוב
יותר קרוב פחות כואב
אההה...אההה אהאוהאה

יותר פשוט פחות צועק
יותר שלו יותר אוהב
אהה...אההה אהאוהאה

שקט אל תעצור
תאיר בי את הילד - ילד חזור
שקט אל תעזוב
תאיר בי את הילד -ילד חזור

אוו...וו..
יותר בהיר פחות מפחיד
יותר קשה פחות שביר
אההה...אההה אהאוהאה

יותר לבוש פחות מסגיר
יותר ערום יותר קריר
אההה...אההה אהאוהאה

שקט אל תעצור...

השנה 2006
בקרוב אהיה בן שלושים
רק אנשים שפוחדים
סופרים את השנים
מתחיל להיות דומה לאבא
מתעכב על הצדדים החלשים
גם בעצמי
בעיקר באחרים

אני חי על אוטומט
מתפשט, מתלבש, נרדם
מחכה לאיזה נס
מתחמק מאיזה סבל
עוד בנאדם

אני שומר על קור רוח
משתדל להיות פתוח
מקבל את מה שיש
מקלף שכבה של קיר
משתדל להיות זהיר
כדי להגיע לצד השני

השנה 2006
בקרוב אהיה בן שלושים
רק אנשים שפוחדים
שמים לב לפרטים
אני זוכר אותך יפה
עומדת מחכה רק לי
אני זוכר אותך בוכה
יושבת מחכה רק לי

ואת ראית אותי זורח
ראית אותי צונח
אסור היה לעצום עיניים
ומי עכשיו יפה
ומי עכשיו בוכה
וזה לבד בינתיים

אני שומר על קור רוח...

אתה לא אוהב את מה שאתה עושה
וגם אותה כבר לא ממש
אתה גר בכלוב עם כלב
ערימות קפה
לא מתרגש מיום חדש
אתה מתחבא ומתקשה עם אנשים
בועט בכל מה שעגול
כבר לא צעיר
פחות מהיר
עושה גזרים
אם כאן כבר
אם לעד ליפול.

דבר פתוח, בטוח
שחרר קצת אוויר
תרגיש ת'רוח, הרוח
צא אל העיר
שמש עולה, היא עולה
אז מה אתה נרדם?
דרך פתוחה בשבילך
זה יעלה לך בדם.

אז תבוא, תשב, ספר על מה אתה חושב
מה זה שמכרסם בפנים
ילדות פצועה, אהבה גדולה
או סתם הראש
מעיף לכל הכיוונים.

דבר פתוח...

היינו קרובים
רחוקים מהכל
רחוקים מהכל
רחוקים מהכל
היינו תמימים
אז פתח את הכל
פתח את הכל
פתח את הכל.

דבר פתוח...

אתה לא אוהב את מה שאתה עושה.

להתמכר, להישבר
לרצות להיות משהו אחר
לגמור מהר
פעם הייתי יותר חופשי
פעם הכל היה טבעי

להימעך, להסתבך
להתווכח על כל מה ואיך
לא מחייך
פעם הייתי יותר חופשי
פעם הכל היה טבעי

הו, הימים האבודים שלי
הו, הימים האבודים שלי

להיכנע, להיבלע
לרצות לישון בלי הכרה
כמה נורא
פעם הייתי יותר חופשי
פעם הכל היה טבעי

הו, הימים האבודים שלי
הו, הימים האבודים שלי

איש גדול מסתכל בעיני
מוריד ת'ראש ממלמל בשפתי
כמה יכולתי להיות חופשי
כמה יכולתי להיות אני

הו, הימים האבודים
הו, הימים האבודים

הו, הימים האבודים שלי
הו, הימים האבודים שלי

חשבתי להציע לך
להישאר רק עוד קצת
נחמד לי ונראה
שנחמד לך גם

עבר זמן
והוא לקח איתו שירים
התחבאתי שלפתי מילים
יפה לך אפור
ונראה שגם לי
זה נחמד

קוראים לי בני
ואני גבר קצת עצוב
אולי תקחי אותי איתך
אף פעם לא הייתי מוכרח
אף פעם לא רציתי כך

סיפרתי
פחדתי שתלכי
חיי עמוסים גלים
ציוץ ציפורים
מנצח את כל השדים

שתקתי
את נראית קצת עייפה
כוס קפה, רק עוד קצת
נחמד לי
ונראה שנחמד לך גם

קוראים לי בני
ואני גבר קצת עצוב
אולי תקחי אותי איתך
החדר מוקסם מיופייך
אף פעם לא ידעתי איך

כי ככה זה
את ואין אחרת
כי ככה זה
הזמן עצר מלכת
ואם ככה זה
קורא בשמך
פצוע קשה

כי ככה זה
זהב בשמי הערב
בלי סיבה
את אלי חוזרת
אז איפה את
נתתי לך ללכת
טיפש, טיפש

לא היה בי כוח לקבל אותך, לסלוח
והכעס שבנינו הפריד
לא מצאתי דרך ואהבתי רק בערך
מאבד אותך היום, לתמיד

כי ככה זה
האוכל אין בו טעם
כי ככה זה
רוצה אותך כמו פעם
אז תני סימן
הלכת לי לאיבוד
מזמן, מזמן

לא היה בי כוח לקבל אותך, לסלוח
והכעס שבנינו הפריד
לא מצאתי דרך ואהבתי רק בערך
מאבד אותך היום, לתמיד
לתמיד

לא היה בי כוח לקבל אותך, לסלוח
והכעס שבנינו הפריד
לא מצאתי דרך ואהבתי רק בערך
מאבד אותך היום, לתמיד
לתמיד

השפה שאנחנו מדברים
אני צועק, את בוחרת מילים
את בוכה, אני שובר ת'כלים
אני דובר אמת
את מציירת אותי משוגע
את קוראת, אני שותק כמו חיה
אני ריק, את עם הכוס המלאה
אני דובר אמת
אנשך כל מי שיתקרב
ארחיק כל מי שיתערב
אטרוף אותם כמו זאב
אני דובר אמת

עכשיו תקשיבי לולה
אני סתם בחור שכונה שמאוהב במלכה
אלוהים נותן כפול
שנים עם ראש נפול
עכשיו תקשיבי לולה, לולה

את מתרגלת עמידה זקופה
אני חותך אותך באמצע שיחה
בקרוב אני אמות מקנאה
אני דובר אמת
אנשך כל מי שיתקרב
ארחיק כל מי שיתערב
אטרוף אותם כמו זאב
אני דובר אמת

עכשיו תקשיבי לולה...

דרך חלון הסתכלתי
וגם השמש כבר לא עשתה לי כלום
פתחתי דלתות וסגרתי
מה זה אומר?
מה זה אומר עלי?

נעים
חמים
להתבונן בזמן
איך שהגעת לכאן
לרגע נדמה היה שאשאר לבד

דרך חלום הסתבכתי
והנה ערב ולא פתרתי כלום
פתחתי דלתות וסגרתי
עכשיו זה אחר
מותר לספר
עליי

נעים
חמים
להתבונן בזמן
איך שהגעת לכאן
לרגע נדמה היה שאשאר לבד

נהיה מאוחר
רגע מוכר
אני שוכב ונזכר
בחיי

נעים
חמים

דרך חלון הסתכלתי
מה זה אומר?
מה זה אומר עלי?

קחי אותי לטייל
לברוח מהצל
בשמש החמה
בחדר מחכה מלחמה
אימת הנפילה
הביטי בי
זו שעת הנעילה
פתחי לי שערך במחילה

קחי אותי לשחק
לרוץ להתפרק
נשכב בחול החם
נמצא מקום שאין בו עולם
מגע גופך החם
הילד שנרדם בחשכה
קורא לך שתביאי שמיכה

אני לא יכול לבד להסתדר
תראי איך הכאב הזה עובר
אלי, ואז אלייך

קחי אותי רחוק
למדי אותי לצעוק
כאילו אין מחר
הבטיחי לי שכלום לא נגמר
שאלוהים נשאר
אף פעם לא פחדתי מהים
היום כל גל הוא בלתי נסבל

אני לא יכול לבד להסתדר
תראי איך הכאב הזה עובר
אלי, ואז אלייך

אני לא רוצה שככה ייגמר
תראי איך שהעצב בי עובר
אלי, ואז אלייך

קחי אותי לטייל

הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהתעייפתי
רגע לפני שטילטלוני הרוחות
תיעתעו החלומות בחיי

הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהתעטפתי
רגע לפני שנפרמו חלומותי
שדהו מחלצותי

רגלי נצרבו בחול
נפשי עייפה מזחול
שהרוח תישא תפילה
שהלב שלך ישמע
שהיד שלך תיגע

בדיוק בזמן
הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהשתגעתי
רגע לפני שסובבוני הגלים
שאכלוני הדגים, שנטרפתי

רגליי נצרבו בחול
נפשי עייפה מזחול
שהרוח תישא תפילה
שהלב שלך ישמע
שהיד שלך תיגע

בדיוק בזמן
הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהתעייפתי
רגע לפני שלא היו לי פתרונות
שנעלמו העקרונות בחיי
בדיוק בזמן

למרחקים ארוכים אני לא פוגע
ברגעים משתנים אני לא נוגע
לאנשים חדשים אני לא פותח
נותן לך להיכנס כמו לאורח

תמונות מבריקות שהשאירו בי כח
זכרונות עמומים, הם לא יתנו לי לברוח
בכל כיתה יש פינה אני לא שוכח
נותן לך להיכנס כמו לאורח

אוי לי עכשיו לא טוב כי
נדמה לי ששכחתי לאהוב
אויי לי עכשיו לא טוב לי
אם רק תצליחי שיפסיק לכאוב

אגדות ילדים לא נותנות לי מנוח
הרגלים של טיפשים עוזרים לי לסלוח
בקריצה מטונפת וחיוך מתקלף
העיר הזאת צוחקת על כל מי שעייף

אוי לי עכשיו...

לאה תשתחרר
הכל יהיה בסדר
לא עזרו כל השיחות
יעזרו הכדורים.

תראו היא תתגבר
היא רק תבכה בסתר
תצרח מתוך כאב עגול
מתוך ארון בגדים.

זכרונות ישנים,
איך אתם לא מבינים,
חולמת לה ילדה קטנה,
נסיכים וסוסים,
נסיכים וסוסים.

ללאה יש חבר
הכל יהיה בסדר
בחור כזה טיפה אדיש
מי יודע מה הוא מרגיש.

היא לא אדם אחר
היא מתכסה בעצב
חורזת לה כאב ישן
למחברת השירים.

זכרונות ישנים...

זוזי זוזי, נו תזוזי זוזי
נהיה לי חם
זוזי זוזי, נו תזוזי זוזי
אני נרדם

ואם יהיה לי קר
אף אחד לא יעטוף אותי
בטח לא אני
בטח לא את
אולי אמא, אמא, אמא...

שובי שובי, נו תשובי שובי
נהיה עצוב
שובי שובי, נו תשובי שובי
הזמן שלנו קצוב

ואם יהיה לי קר...

גברת מזרחי את כל הזמן בוכה
בקרוב יגיע החורף
ועם הגשם מי ישמע
רואה אותך יוצאת עצובה, שקטה

גברת מזרחי אפשר קצת לדבר
אני גר קומה למעלה
והאמת גם לי חסר
גם לי צובט צחוקם של הילדים
תראי איך הם משחקים

האור יורד הצבעים מתחלפים
אחת לבד
זו שעתם של הזאבים
לסגור לשמור מתי תוותרי
אקשיב רק תדברי

גברת מזרחי אולי תסעי קצת לטייל
החתול שלך יהיה אצלי
לי לא מפריע כשהוא מיילל
הרי מה כבר יש לי לעשות
לשתוק, לשתוק, לשתות

האור יורד הימים מתקצרים
אחת לבד
זו שעתם של הזאבים
לסגור לשמור מתי תוותרי
אקשיב רק אם תדברי

גברת מזרחי זה נחמש כשיש שכנים
גם לי יש סיפור קטן
שמלווה אותי כבר שנים

אבוא אלייך בשירים
ברגעים הכי פשוטים שלי
ואת קבלי אותי כואב
הזכירי לי איך כשאני אוהב
עכשיו אפשר לנוח
עכשיו הכל פתוח
גיליתי לך הכל
כולם עלו על דרך
אצלי זה רק בערך
אני אוהב לחלום
אליך אליך אבוא
לילות שכרות לשיכחה
ולא זכרתי כמה את יפה
ימים שהתמלאו שינה

יש ימים צהובים
יש ימים כחולים
גם אני משתנה בימים השונים
תסתכלו איך כל יום
יש לו צבע אחר
ואני משתנה בכל יום שעובר

בימים אדומים
אני סוס משוחרר
בועט משתולל
ומרגיש נהדר

בימים אחרים
של כחול בהיר
פורש כנפיים
מעל כל העיר

יש ימים כמובן
שנראים כזה חום
ואני סתם שוכב לי
ולא עושה כלום
ואני יום צהוב
ומה אני אז
דבור מזמזם
מפזז לו וזז

ואיזה עירבוב יש
ביום צבעוני
שבו לא ברור
בדיוק מה אני

אבל אין מה לדאוג
אם אני רב גוני
כי בסוף מה קורה
אני שוב אני
אני דג רגוע
עמוק עמוק
במצולות הים
בימים של ירוק
בא יום סגול
עצוב וכבד
גורר את הזנב
נאנח מתבודד

וכשבא יום ורוד
הדבר הכי טוב
זה לקפוץ לדלג
ופשוט לא לחשוב
פתאום יום שחור
רועש וזועף
נוהם על כל צל
של ענן שחולף

ואיזה עירבוב יש
ביום צבעוני
שבו לא ברור
בדיוק מה אני
אבל אין מה לדאוג
אני רב גוני
כי בסוף מה קורה
אני שוב אני
תסתכלו איך כל יום
יש לו צבע אחר
ואני משתנה בכל יום שעובר

הלילה לא, הלילה לא אשכב לישון
עלית לי בזיכרון
אכאב אותך, אכאב אותך לשיגעון
אשתה אותך לשיכרון.

בלילות השרב אסתלסל סביבך
ולרגלייך מים צוננים
בלילות הקרה אתלטף סביבך
אשרך, אביאך אל גני
התזכור, האם אדע
האזכור מה יוודע
נפגשים, מכירים, מתרגשים
מתנשקים, מתחבקים, נפתחים
ניתנים, נפגעים, נמתחים, מתרחקים.

הלילה לא...

חשדות, חשדות, התפרקה נפשי
הלכת לא השארת סימן
תהיות, תהיות, הסתרקה נפשי
למי את חייבת במזומן
התזכור? לידידותך כי אני לחרותך
ברוחי, בנפשי, בעצמי
בבשרי, בכוחי, ברצוני
ביכולתי, בעיני, בידי, בקולי

הלילה לא...

פוצי תנגן
פוצי תשיר
פוצי אתה תהיה ממש זמיר
תעשה פרצוף עצוב
שנוכל לחייך
ונעשה הרבה כסף

פוצי תשתולל
פוצי תתגלגל
שיחות עם פסיכולוג
יעשו את זה סובל
טיול עם הכלב
וצילום בעיתון
יעשו את זה להרבה כסף

שירים עצובים
שירים שמחים
זה לא משנה העיקר שכותבים
ובסוף נבחר את הלהיטים

פוצי תוותר
פותי תתמחסר
ואם יהיה לך קשה
אני אשלח לך סוחר
זה יעזור אם תסתובב
עם עיניים אדומות
ונעשה הרבה כסף

פוצי היא יפה
פוצי היא זונה
אני שלחתי אותה
כדי שתיפצע מאהבה
אל תתעייף
אל תזייף
צריך לחיות ולתעד
ולעשות הרבה כסף

שירים עצובים...

לעבור את היום בשלום
עלייך אשמור
מבטיח לזכור
מלאך שלי
הו מלאך שלי

נעמוד מול כל מה שיכאיב
כל היום לך אשיר
את שאבד לך אחזיר
מלאך שלי
הו מלאך שלי

לאט אמצא רק בשבילך תשובה
ואת כל כך תמימה
לאט, לאט, לאט
הניחי את ליבך אצלי
אל תפחדי
מעט, מעט

לא אשן עד שלא תרדמי
עיניים תעצמי
חלילה תנדדי במחשבות
לאט אמצא רק בשבילך תשובה
ואת כל כך תמימה

לאט, לאט, לאט
הניחי את ליבך אצלי
אל תפחדי
מעט, לאט, לאט, לאט, לאט

אני גיטרה
הרוח מנגן עלי
בחילופי עונות
אני גיטרה
מישהו פורט עלי
בחילופי המנגינות.

כשמתחשק לי לפלרטט
אני פוצח בדואט
גם אם זה טריו או קווארטט
זה לא מפריע.

על משבצות אדום לבן
אשכול בשל על השולחן
ואגסים דמויי סזאן
וגם סנגריה.

אני גיטרה...

אני סימן, אני עדות
לידידות ולבדידות
וגם במשעולי ילדות
אצעד לבטח.

הרפתקאות צועניות
במטוסים, באוניות
וטעויות צבעוניות
על כל השטח.

אני גיטרה...

מה שנוגע לבנות
יש הסכמים, יש הבנות
ואין לי, אין לי טענות
גם לא היו לי.

לא התייאשתי מימי
כי מה שלא קרה במאי
יקרה בעזרת השם ודאי
ביוני יולי.

אני גיטרה
הייתי פעם עץ אולי
ובתיבת התהודה
אני זוכר את
כל מי שניגן עלי
ואני אומר
תודה

פוג אל נחל פוג
יאבא פוג אל נחל פוג
מדרין לה בעא חאדאק
יאבא מדרין גומר יאבא פוג
פוגוואלה מארידא
באלילי באלוואלהלהלה אההההה
להלהלהלהלהלהלהלה
אהאהאה

אני רץ
אני חייב להספיק כל מה שהעולם מציע
כל זמן שהאויר מגיע
וזה לא מפריע ומלטף אותי
ויש אצלך אור למה לי לעצור

אני רץ
אני חייב להספיק כל עוד שאני מגיע
כל זמן שאני מזיע
וזה לא מפריע וממסטל אותי
ויש אצלך אור אני בטח עוד אחזור

אני יודע אני זז וזה פוגע
בלב שלי יש חור
שאי אפשר לסגור
ואני רץ

אני רץ
אני חייב להספיק כל מה שהעולם מציע
כל זמן שהאויר מגיע
וזה לא מפריע ומלטף אותי
ויש אצלך אותי את בטח תחכי

אני רץ
אני חייב להספיק כל מה שפורק ת'זעם
כל מה שחלמנו פעם
כל דבר שיש בו טעם ומפנק אותי

אני יודע אני זז וזה פוגע...

מתוך בחירה אני הולך לים
הולך לים
מתוך בחירה אני הולך על יד
הולך על יד
ולמה למה לא למדתי כלום
וכמה,כמה עוד אפשר לקום
לשבת לקום

אני רוצה לחיות והרבה לחיות והרבה
אני רוצה לחיות והרבה לחיות והרבה

בטח אוהב אותך עוד מיליון שנים
בטח אוהב אותך עד שנהיה גדולים

מתוך בחיה אני עובר לים
עובר לים
מתוך בחירה אני אני עובר לסתיו
עובר לסתיו
ולמה למה לא מצאתי כלום
וכמה כמה עוד אפשר לקום
לקום

אני רוצה לחיות והרבה לחיות
והרבה

בטח אוהב אותך עוד מיליון שנים
בטח אוהב אותך עד שנהיה זקנים

בטח אוהב אותך עוד מיליון שנים
בטח אוהב אותך עד שנהיה...גדולים

במקום שאליו אני הולך
היו רבים כבר לפני.
השאירו שביל, השאירו עץ,
השאירו אבן לרגלי,
ומה אני אשאיר אחרי,
האם אשאיר איזה דבר?
איני רואה את צעדי!
איני רואה את צעדי,
ומי יראה אותם מחר?

היה לי חבר, היה לי אח,
הושט לי יד כשאקרא,
היה לי חבר, היה לי אח,
הושט לי יד בעת צרה,
אני אחיך, אל תשכח!
היה לי חבר, היה לי אח.

במקום שאליו אני הולך
היו נשים, היו גברים,
ואהבה גדולה היתה,
האם אני אמצא אותה?
הם לא השאירו לי דבר
לא אנחות וגם לא פרחים.
הם לא השאירו לי דבר!
הם לא השאירו לי דבר,
מלבד אחים וחברים.

היה לי חבר, היה לי אח...

במקום שאליו אני הולך,
אני נזהר שלא לשבור,
אני נזהר שלא לדרוך,
אני נזהר שלא לזכור,
וטוב לי שאתה איתי,
וגם אתה וגם אתה.
פה תישאר אחרי לכתי!
פה תישאר אחרי לכתי
החברות אשר היתה.

היה לי חבר, היה לי אח...

באת עם השמש, מצאת אותי רטוב
אחרי לילה של רעש לא ישנתי
יש לי מזכרת ממישהי
ועוד מפלצות שאיתן לא התחברתי

לך יש איזה אלף או מיליון חברים
ולי מה יש
לא שיש במה להתבייש
אבל חבר אחד

באת עם השקט, מצאת אותי נסער
אחרי לילה של גשם לא ישנתי
יש לי מזכרת מהילד
ועוד מפלצות שאיתן לא התחברתי

לך יש איזה אלף או מיליון חברים
ולי מה יש
לא שיש במה להתבייש
אבל חבר אחד

באת עם השקר, מצאת אותי תמים

כל היום ראיתי בעיניה שתיקה וחיוך מלאכותי
זו האישה אהבתי אליה מנוחתה תהה מנוחתי
זמן שלה
זמן שלי
זמן שלנו
עוד רגע נגמר עוד רגע הכל משתנה
היום דומה לאתמול
שיהיה כמו אתמול
הלוואי כמו אתמול

כל היום הקשבתי לחייה והם פצעו את נשמתי
זו האישה אהבתי אליה מנוחתה תהה מנוחתי
זמן שלך
זמן שלי
זמן שלנו
עוד רגע נגמר עוד רגע הכל משתנה
היום דומה לאתמול
שיהיה כמו אתמול
הלוואי כמו אתמול

אמרי לי אהובה
מתי תהיי פנויה
נתפוס לנו שלווה
נשוט באוניה
בדרך ארוכה
בשמש הרכה
לארץ רחוקה
ושמה נאהב

כמו ים רחב ידיים
אהבתי קולחת
ליבי הולם כפליים
כשאנו פה ביחד

אהובתי אימרי
משאלתך ספרי
אהובתי אימרי נא לי
משאלתך ספרי
את כל אשר תרצי אתן לך
אתן לך
רק הגידי

אמרי לי אהובה...

נשוט על פני הים
והמפרש מתוח
ברוח בין ערביים
על הסיפון נשוח

הסהר בעינייך
ליבי יוצא אלייך
את כל אשר תרצי אתן לך
אתן לך
רק הגידי

כולנו נפתחים,
מנגנים צלילים ערביים,
שרים שירים מוזרים,
משתטים וזה לא עשה לך כלום.

ערמות של מפוטרים,
אין אוכל לילדים,
סביבנו כולם משתגעים וגם אני -
וזה לא עושה לך כלום.

ולך מה זה עושה?
ולך מה זה עושה?
ולך מה זה עושה?
זה לא עושה לך כלום.

כולנו נפתחים,
פותחים ת'לבבות לאחרים,
מדברים על הילדות,
נזכרים ובוכים..
וזה לא עושה לך כלום.

ערמות של מפוטרים...

מישהו היה פה לרגע והלך
נזכור אותו הבטחנו לרגע ונשכח
לרגע ונשכח במה שהאמנו
את מי שאהבנו לרגע ונשכח
מישהו היה פה לרגע והלך
נזכור אותו נשבענו לנצח ונברח
לנצח ונברח לאן שחלמנו
ממה שפחדנו לנצח ונברח